משמעות המילה ראקו – קלות, נוחות, הנאה, אושר ועונג.

שריפה יפנית מסורתית שמקורה בטקסי התה של המאה ה-16. תהליך השריפה מהיר, אקטיבי, ומשלב חומרים טבעיים וטכניקות עתיקות של יצירה בחומר.
אופי השריפה מביא לביטוי את רוח הוואבי סאבי – מושג באסטתיקה היפנית המדגיש את יופיים של הפגמים וחוסר השלמות, יופי שאנחנו חווים כאשר אנחנו מתבוננים בטבע, מתמסרים לתחושות ולתהליכים ללא שליטה מוחלטת ומאפשרים להם לבוא לידי ביטוי ביצירה.

 

לו”ז: *בהתאם לאופי השריפה הבלתי צפוי, הזמנים משוערים וייתכנו שינויים ועיכובים..

11:00-11:30 - התכנסות, היכרות וקישקושים

11:30-12:00 - הסבר על טכניקות עיטור שונות ומהלך השריפה, תוך כדי התבוננות      בדוגמאות טריות מהתנור.

12:00-16:00 - עיטור העבודות בגלזורות.
שריפת העבודות ויצירת אפקטים שונים באמצעות רדוקציה וחומרים טבעיים.
נקיון העבודות וסידורן לתצוגה. 

16:00-17:00 - התבוננות, ארוחה קלה, הרמת כוסית ופרידה.

​

מה להביא:

• 3-6 עבודות בגודל של עד 25X25 ס"מ שרופות ביסק, עדיף מחימר בהיר עם כמות גדולה של שמוט או מאדמית (k129 מומלץ מאוד, אך גם סוגי חימר אחרים מתאימים)
  * ניתן להביא יותר עבודות ו/או עבודות גדולות, בתוספת תשלום, בהתאם למגבלות הזמן והמקום בתנור.

• לבוש: מכנסיים וחולצה ארוכים, נעליים סגורות. מומלץ להביא כובע וביגוד חם לשעות הערב.

• כלי אוכל לארוחה המשותפת.
   

מהלך השריפה:

תנור הראקו שלנו עובד על גז. נסדר את העבודות באופן מרווח , עד כ-10 עבודות בכל פעם. באמצעות קונוסים והתבוננות במצב הגלזורות נעקוב אחרי עליית הטמפרטורה וכאשר נגיע ל-1000 מעלות, נפתח את התנור ונעביר את העבודות בזהירות (בשלב הזה חולצה ארוכה, שיער אסוף, משקפי מגן וכפפות חובה!) לחביות מלאות נסורת או עיתונים, נכסה בחומר בעירה נוסף ולאחר שידלק, נכסה את החבית על מנת לחנוק את האש וליצור עשן. איטום המיכל יוצר תגובת רדוקציה - האש זקוקה לחמצן על מנת להמשיך לבעור, והעדר החמצן באויר גורם לתהליך כימי של פירוק החמצן מתוך מולקולות החרסית ומהחומרים השונים בגלזורות. תהליך זה יוצר סדקים בגלזורות המתמלאים בעשן ומשחירים, וכן שינויי צבע בגלזורות.

 

טכניקות נוספות:

שערות סוס: בטכניקה זו נוציא את העבודות
למשטח נפרד ונפזר עליהן שיער סוס
(גם שיער אדם הולך..), נוצות, סוכר וחומרים נוספים.

ראקו עירום:

העבודות מכוסות בשכבה עבה של סליפ ללא גלזורה. לאחר הרדוקציה
הסליפ מתקלף וחושף דוגמאות דרמטיות שנוצרו
על ידי העשן.

לטכניקות אלה נדרשים כלים ממורקים או מצופים במספר שכבות של טרה סיגילטה ושרופים בשריפת ביסק.